מגן פרסום ומדיה בע"מ נ' מועצה מקומית ירכא
|
ת"א בית משפט השלום עכו |
28070-08-12
23.10.2013 |
|
בפני : שושנה פיינסוד-כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מועצה מקומית ירכא |
: מגן פרסום ומדיה בע"מ מגן פרסום ומדיה בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
1.המבקשת, הנתבעת בהליך זה, מבקשת כי אורה למשיבה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט מכוחו של סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). לטענתה, מדובר בחברה קטנה שאין לה נכסים, חבות בעלי מניותיה מוגבלת, נכסיה המועטים משועבדים והיקף פעילותה מצומצם כך שקיים חשש כבד כי במידה ותדחה התביעה לא יהיה למבקשת כל גורם להיפרע הימנו בגין הוצאותיה. כמו כן, טוענת המבקשת לסיכוייה הנמוכים של התביעה. עוד ניתן להיווכח, כי מדובר בחברה מפרת חוק, אשר מזה שלוש שנים לא שילמה אגרה כדין לרשם החברות. עובדה זו מלמדת על יכולתה הכלכלית של החברה, שכן מדובר בסכום זעום אותו לא מצליחה החברה לשלם מזה שלוש שנים (4,425 ₪). המבקשת צירפה העתק מידע על פרטי החברה ממאגר רשם החברות לתימוכין.
2.המשיבה מתנגדת לבקשה. טענות המבקשת ביחס למצבה הכלכלי אינן נתמכות בראיות. לעומת זאת, כפי שעולה מתצהיר התובעת מצבה הכלכלי טוב מאוד. עוד היא טוענת לסיכויי תביעה גבוהים וטובים, ולפיכך טוענת לפטור מהוצאות. המשיבה צירפה לתגובתה תצהירו של מר חכמאת מולא, בעליה של המשיבה לתימוכין בטענת יכולתה הכלכלית של החברה. במסגרת זו מצהיר כי אמנם הכנסות החברה ירדו בעקבות הפרת ההסכם על ידי המבקשת, אך עדיין טוען כי הכנסות החברה גבוהות. לתצהיר צורף אישור תשלום למע"מ לחודשים מרץ-אפריל 2013.
3.המבקשת מוסיפה בתשובתה, כי המשיבה לא הצביעה על כל נימוק לפטור אותה מערובה ואף לא הציגה ראיות למצבה הכלכלי, כך שלא נסתרה החזקה שבדין לחייב החברה התובעת בהפקת ערובה מכוחו של סעיף 353א הנ"ל. המשיבה לא התייחסה לטענת אי תשלום אגרה לרשם החברות. עוד לא התייחסה לטענה כי נכסיה העיקריים משועבדים וכי לא יהא ממי להיפרע בבוא העת. המבקשת מבקשת כי יורה בית המשפט על עיכוב בירור התובענה עד להפקדת הערובה.
4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הנני נעתרת לבקשה. יחד עם זאת מוצאת אני לנכון להורות על הפקדת ערובה מופחתת מכל הטעמים כדלהלן.
סעיף 353א לחוק החברות קובע-
353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
5.לשון הסעיף מלמדת, כי מתן פטור מהפקדת ערובה לחברה בערבון מוגבל מהווה חריג לכלל. החזקה, כפי שנתקבלה בפסיקה, הנה כי ככלל חברה מוגבלת בערבון תידרש להפקיד ערובה אלא אם נתקיים החריג הקבוע בהוראת סעיף 353א הנ"ל.
"הרציונל לחזקה זו הינו מניעתה של הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשאת בתשלום ההוצאות שנגרמו לנתבעים. חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א לחוק החברות. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד (ראו, יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 900-899 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); רע"א 544/89 אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד(1) 647 (1990))" [כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נגד מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.08) (להלן: "פס"ד נאות אואזיס"].
6.נפסק, כי על בית המשפט הבוחן בקשה שעניינה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה. בשלב שני, יבחן בית המשפט את נסיבות העניין, זאת בשים לב לזכויות ההדדיות של הצדדים (זכות הגישה לערכאות מחד אל מול הצורך במניעת תביעות סרק ולהבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע) במסגרת זו, עשוי בית המשפט לבחון את שאלת סיכויי ההליך (על פניו). הנטל להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערובה רובץ על כתפי החברה התובעת. בשלב שלישי, וככל שיקבע בית המשפט כי על התובע לשאת בערובה, הרי שעליו לדאוג כי הערובה תהיה מידתית ותאזן נכונה את כל השיקולים הרלוונטיים [רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009) (להלן: "פס"ד הנדסה ממוחשבת"].
7.גם בפס"ד נאות אואזיס עמד בית המשפט על השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להוראות על הפקדת ערובה,
"משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד (ראו, יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 900-899 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); רע"א 544/89 אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד(1) 647 (1990))"
8.רק יצוין, כי אין כל רלוונטיות בענייננו להלכה שנפסקה ברע"א 2808/00 שופרסל בע"מ נגד ניב ואח' (18.6.00) אליה מפנה המשיבה. באותו עניין נקבע מפורשותאבגדהוז, ובשונה מהמקרה דכאן כי "חלה על ענייננו הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, והיא בלבד". החזקה המשתמעת מהוראת תקנה 519 הנ"ל הפוכה מן החזקה המשתמעת מהוראת סעיף 353א לחוק החברות, ועניינה בבעל-דין שאינו חברה.
9.לענייננו, לא הוכיחה המשיבה יכולת כלכלית להבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע למקרה שתדחה התביעה, הגם שכאמור נטל זה רובץ לפתחה. טענות המשיבה ביחס למצבה הכלכלי נטענו ללא כל בסיס עובדתי; דו"ח המע"מ שצורף אף הוא אינו נותן מענה לשאלת מצבה הכלכלי של החברה, מדובר בדו"ח אחד המעיד על תשלום חד פעמי למע"מ, הוא אינו מספק תמונה מלאה לטווח ארוך וממילא לא הוברר הימנו מה סך הרווחים של החברה בקיזוז הכנסות והוצאות. גם טענת המשיבה, כי פגיעה במצבה הכלכלי של החברה הנה פועל יוצא של התנהלות המבקשת לא הוכחה, ובמקרה זה היא טעונה הכרעה. אשר לסיכויי התביעה, דומני כי לא ניתן בשלב זה להעריך סיכויי התביעה לכאן או לכאן באופן מובהק. יחד עם זאת ומאחר שבפי התובעת טענות לא מבוטלות לעניין הפרת ההסכם עמה לכאורה, טענות אשר לו יוכחו עשויות ללמד כי התנהלות המבקשת הסבה לתובעת נזק כלכלי בלתי מבוטל, דומני כי באיזון בין זכותה של התובעת לגשת לערכאות ובין זכותו של הנתבע להבטיח הוצאות המשפט, ומאחר שעל פניו אין מדובר בתביעת סרק טורדנית (מבלי לקבוע מסמרות לעניין סיכוייה), יש מקום להורות על הפקדת ערובה מידתית ומופחתת ביחס להוצאות הצפויות לנתבעת בהליך זה.
10.בשים לב לסכומים הנתבעים ולהיקף התביעה, ומתוקף סמכותי על פי סעיף 353א לחוק החברות מוצאת אני לנכון לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט בסך 15,000 ₪ +מע"מ.
11.המשיבה תפקיד סכום הערובה בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.2013. מכוחו של סעיף 353א לחוק החברות, הנני מורה על עיכוב ההליכים עד להפקדת הערובה.
למעקב המזכירות.
ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|